בסצנת האמנות התוססת של לונדון, שמתחדשת כל הזמן, גם עכשיו בעוד אתם קוראים את שורות אלו, עלו לאחרונה שתי תערוכות בולטות כנרטיבים רבי עוצמה של ההיסטוריה המשותפת והזהות התרבותית שלנו ובדגש על היעדרה וייצוגה של " האדם השחור" באמנות:
"עבר סבוך, 1768–עכשיו: אמנות, קולוניאליזם ושינוי" באקדמיה המלכותית לאמנויות ו"הזמן הוא תמיד עכשיו - אמנים ממסגרים מחדש את האדם השחור" בגלריית הדיוקנאות הלאומית.
שתי התערוכות, כל אחת בדרכה המיוחדת והשונה, אשר עלו בלונדון במקביל, מציעות תובנות מעמיקות על המורכבות של העבר וההווה, בכל הקשור לייצוגה, או לחסרונה, של דמות "האדם השחור" - מונח נפוץ בארצות המערב ובאמנות לאנשים בעלי צבע עור כהה.
למרות ההבדלים ביניהן, שתי התערוכות חולקות חוט משותף של נרטיבים מסורתיים מאתגרים והגדרה מחדש של ייצוג האדם השחור באמנות ובהיסטוריה.
"עבר סבוך" מתעמק בצמתים של אמנות, קולוניאליזם ושינוי, בעוד "הזמן הוא תמיד עכשיו" מדמיין מחדש איך אמורה להיות מיוצגת הדמות השחורה באמנות עכשווית.
יחד, הם מזמינים אותנו להרהר בכוחה של האמנות לעצב את הבנתנו, או לפחות את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים, בהיסטוריה, בזהות ובעתיד.
הצטרפו אליי במדריך הבא למסע בין שתי התערוכות המדהימות הללו, בהן נחקור את הקשרים בין אמנות והיסטוריה, ונגלה את היופי והמורכבות של החוויה האנושית כפי שמתוארת על ידי אמנים מהעבר ובהווה.
"עבר סבוך, 1768–עכשיו: אמנות, קולוניאליזם ושינוי"
שם התערוכה באנגלית: Entangled Pasts, 1768–now Art - Colonialism and Change.
מתי: 3 בפברואר - 28 באפריל 2024.
איפה: האקדמיה המלכותית לאומנויות (Royal Academy of Arts).
התערוכה מעוררת המחשבה הזו מאגדת בתוכה למעלה מ-100 יצירות עכשוויות והיסטוריות משמעותיות, המתעמקות בנרטיבים המורכבים של אימפריה, שיעבוד, התנגדות, ביטול וקולוניאליזם, וכיצד הם ממשיכים להשפיע על איך שאנחנו רואים היום את ההיסטוריה, לצד השפעתה על העתיד.
בכניסה הראשית של ה-RA תקדם את פניכם עבודותו של טבארס סטרצ'ן -אמן בהאמי שיצר מייצב גדול מימדים משגע של גרסת המאה ה-21 של האמן לסעודה האחרונה של ליאונרדו דה וינצ'י (בסביבות 1515) - שכותרתה הסעודה הראשונה (גלקסיה שחורה), 2023 .
בתערוכה תחוו את יחסי הגומלין הדינמיים בין אמנים בריטים עכשוויים מובילים שיצרו ועבדו באפריקה, באיים הקריביים ובדרום אסיה, כמו סוניה בויס, פרנק באולינג ומוהיני צ'נדרה, לצד אמנים מצליחים מ-250 השנים האחרונות, כולל ג'ושוע ריינולדס, ויליאם טרנר, וג'ון סינגלטון קופלי.
המטרה של התערוכה היא להדגיש כיצד האמנות לאורך השנים, שימשה להנצחת גזענות וקולוניאליזם, או לכל הפחות ניסתה להרוויח מכך.
התערוכה האדירה הזאת הינה הזדמנות לחגוג ולהעלות לתודעה הציבורית אמנות חדשה ומדהימה הנעשית על ידי אמנים חיים אפרו אמריקאים, קאריבנים, בריטים ממוצא אפריקני, אמנות שחורה מדרום אסיה העוסקת בשאלות קשות של זהות, גזענות, קולוניאליזם ורצון לתיקון הייצוג ההיסטורי של האדם השחור ותפיסתו לאורך ההיסטוריה.
"הזמן הוא תמיד עכשיו - אמנים ממסגרים מחדש את הדמות השחורה"
שם התערוכה באנגלית: The Time is Always Now: Artists Reframe the Black Figure
תאריכים: 22 בפברואר - 19 במאי 2024.
מיקום: גלריית הדיוקנאות הלאומית (National Portrait Gallery).
תערוכה זו מציגה את עבודותיהם של 22 אמנים עכשוויים שפועלים ויוצרים מאפריקה או על אפריקה, והיא מציעה נקודת מבט מרעננת על "האדם השחור":
היא סוקרת הן את נוכחותה והן את היעדרה של הדמות השחורה בתולדות האמנות המערבית, ומספרת למבקרים סיפור רב עוצמה על ייצוגה באמצעות יצירותיהם של אמנים עכשווים הנמצאים בשיא הקריירה האמנותית שלהם כמו מייקל ארמיטג', לובאינה הימיד, קרי ג'יימס מרשל, טויין אוג'ה אודוטולה ואיימי שרלד.
אמנים אלה חוקרים את ההקשרים החברתיים, הפסיכולוגיים והתרבותיים ביצירותיהם: הם מאתגרים את הנרטיבים המסורתיים באמנות ומציעים תובנות חדשות על "האדם השחור" כפי שעוד לא ראיתם.
התערוכה אינה מתמקדת בדיוקנאות אלא דרך פיסול, ציור פיגורטיבי של פורטרטים היא בוחנת כיצד מתוארים דמויות הנשים, הגברים השחורים בחברה, איך הם מתוארים/מתועדים ברקע של חברה שבה אנשים שחורים הוצגו באופן היסטורי לעתים קרובות כמו חייזרים, אנשים מנודים מהחברה הלבנה.
כך למשל בכניסה של התערוכה ניצבת עבודתו של תומס ג'יי פרייס , אמן בריטי, בוגר האקדמיה המלכותית לאומנויות בלונדון -פסל עשוי ברונזה מצופה בזהב של דיוקנה של אישה שחורה.
לעבודה קוראים: Sounds Turn to Noise, זאת בעצם דיוקן של אישה בדיונית המורכבת מכמה דמויות נשיות כדי לשקף את האישה השחורה העכשווית בצורה הנאמנה ביותר למציאות. באופן מסורתי, ברונזה הנו חומר חזק ייצוגי המסמל ערכיות , רשמיות כוח והוד.
חוויותיי לאחר ביקורי בשתי התערוכות
לא משנה כמה אני חיה ונושמת אמנות, וכמה אני מעורה ומכירה את עבודותם של אמנים אלו, האוצרות של התערוכות מאוד מהודקת לאירועים ההיסטורים המוזכרים בתערוכות והתערוכות בדרכן הן, משאירות את הצופה עם חוויה חזקה.
"עבר סבוך" ו"הזמן הוא תמיד עכשיו" לא רק פותחות את העיניים לנקודות מבט חדשות אלא גם מעמיקות את הערכת המבקר לניסיון האנושי לספר הרבה יותר ממה שנדמה לנו דרך היצירות.
תערוכות כמו אלו מזכירות לנו שאמנות היא לא רק אסתטיקה; זהו כלי רב עוצמה לסיפור סיפורים, לאקטיביזם וייצוג תרבויות שונות.
הם מאתגרים אותנו להתעמת עם אמיתות לא נוחות ומעוררים בנו השראה לדמיין עתיד מכיל ושוויוני יותר.
אני ממליצה לבקר בשתי תערוכות חשובות אלו המשמשות תזכורת לחשיבות הייצוג של דמויות שונות באמנות ולהגברת קולות של קהילות מגוונות דרך שפת האמנות.
בואו לחוות איתי את סצנת האמנות של לונדון!
אם אתם מגיעים ללונדון ורוצים לראות את המיטב שהעיר מציעה לחובבי האמנות, הדרך הכי טובה לעשות זאת היא להצטרף אלי לסיור אמנות בעברית, במהלכו נבקר בתערוכות הכי חדשות ומדוברות, נכון לזמן ביקורכם, כך שהסיורים שלי תמיד משתנים, מתעדכנים ומחדשים.
הזמינו עכשיו סיור אמנות בעברית בלונדון על ידי מילוי הפרטים בטופס צור הקשר בקישור הבא ואדאג לחזור אליכם בהקדם.
ניתן לפנות אלי להזמנות ולפרטים נוספים גם בוואטסאפ 447952302561+ או במייל calanit.sc@gmail.com.
אל תשכחו לשמור על קשר ולעקוב אחרי גם בעמוד האינסטגרם שלי.
נתראה בלונדון! 😊